בג"ץ הגיור סערה בכוס תה

בשבוע שעבר בג"ץ פסק לקבל את ה"גיורים" של התנועה הרפורמית בישראל לענין חוק השבות וקמה סערה. בעולם הפוליטי וגם הרבני יש שקוננו על "חוק ניסים" שלא התקבל. בוודאי היה מונע את החלטת בג"ץ. היו מהעבר השני מי שיצא לומר שגם גיורי הצבא והרבנות הם לא משהו.

במאמר זה נבחן את הדברים:

אפתח בכך שהבג"ץ הם למדנים לא קטנים והיינו אומרים להם חילך לאורייתא.

הם עשו חילוק בין פקודת ההמרה המנדטורית, המכירה בסמכות הרבנות הראשית לישראל לגיור בלבד, לבין חוק השבות. לדעתם פירוש המילה "גיור" בחוק השבות שונה מפקודת ההמרה. פקודת ההמרה המכירה בסמכות הרבנות הראשית תקפה רק בבתי הדין הרבניים. זאת אומרת: לענין נישואין וגירושין הנמצאים בסמכות בתי הדין הרבניים יש לקבל את "פקודת ההמרה" הקובעת שרק "ראש העדה הדתית" רשאי לאשר גיורים. כעת מוסכם על כולם ש"ראש העדה הדתית" הוא הרב הראשי לישראל. אך לענין חוק השבות כל גיור יכול להתקבל. רק השופט סולברג קישר בין שני חוקים שנמצאים שניהם בספר החוקים של מדינת ישראל וטען שגם לענין חוק השבות יש לראות בפקודת ההמרה את ההגדרה של "גיור".

בקיצור: הבגץ הכיר בגיורים רפורמיים לענין קבלת אזרחות אך לא לענין נישואין וגירושין.  יש לציין כי גיורים רפורמיים וקונסרבטיבים בחוץ לארץ התקבלו עבור חוק ההמרה ואזרחות כבר שנים ארוכות.

אציין שלפני מספר שנים היה בג"ץ דומה בנוגע לגיורים אורטודוקסיים אך לא רשמיים שנערכו בישראל כדוגמת בית הדין של הרב קרליץ בבני ברק ועוד. היתה סערה והפוליטקאים החרדים והדתיים דרשו להעביר חוק שיכיר רק בגיורי הרבנות הראשית. אך למעשה היה מדובר בכמה מקרים בודדים. הב"גץ פסק רק בנוגע לאזרחים זרים הנמצאים בישראל כחוק. שר הפנים, הממונה על ביצוע הוראת הבג"ץ, תיקן מספר תקנות כדי להעביר את זה לפסים מעשיים. התקנות הללו כמעט רוקנו מתוכן את החלטת הבג"ץ.

תייר רגיל מקבל אשרה לשלושה חודשים מה שלא מספיק לערוך תהליך גיור משכנע. הוא צריך להיות סטונדט או עובד זר כדי להיות בארץ יותר משלושה חדשים. עובדים זרים אינם יכולים להתגייר גם בגיור רשמי של הרבנות הראשית. תקנות משרד הפנים דרשו הליך לימוד מסודר, בית דין מסודר וקהילה מסודרת, כך שלמעשה בסוף כמעט כל העותרים בבג"ץ לא קבלו אזרחות ופנו למערך הגיור הרגיל כדי להתגייר שוב.

כפי שהזכרנו קודם בג"ץ ערך חילוק מפולפל בין חוקים שונים. אי לכך חוק ניסים לא היה עוזר. אמנם בחוק ניסים מצוי סעיף, שכל מקום שמוזכר בחוקי מדינת ישראל "גיור", הגדרתו תהיה לפי חוק זה, אך שטר ושוברו בצידו. הסעיף הבא קובע שלענין רישום ברשות האוכלוסין, גם גיורים שלא לפי חוק ניסים יתקבלו. ובכן, בג"ץ בהחלט היו יכולים להגיד שגם חוק השבות דומה לרישום משרד הפנים.

בנוסף, חוק ניסים הכיר באופן רשמי וחוקי, במה שידוע דה פקטו זה שנים רבות, תוצאה של בג"ץ קודם, כי מכירים בגיור רפורמי שנעשה בחוץ לארץ לצורכי עליה. האם לא היו בג"ץ רואים בכך חוסר שוויון אם מכירים בגיור רפורמי שנעשה בחוץ לארץ ולא בגיור כזה בארץ? היו בג"ץ מבטלים את הסעיף הזה בחוק בוודאות.

בנוסף עלי לציין כי חוק ניסים לכתחילה הפקיע את כל סמכויות הגיור מהרבנות הראשית ורק אחרי לחץ תיקן זאת באופן כזה או אחר. בנוסף גם הכניס נציג של הרפורמים והקונסרבטיביים לועדת בחירת דייני הגיור. ניתן לשער מה היו אלו מעוללים. האם זה לא יותר גרוע מהבג"ץ הזה?

בכל אופן לא סביר בכלל שמשרד הפנים יתן יד לגיורים המוניים של אזרחים זרים בישראל. כיום  כאשר אזרח חוץ רוצה להתגייר בגיור הרשמי האורטודוקסי של הרבנות הראשית, עליו לעבור ועדה של משרד הפנים. אני מניח שמשרד הפנים יקים ועדה דומה לרפורמים ולכל השאר. אם כך לא תהיה אפשרות כלל לגייר עובדים זרים, כפי שאין אפשרות כזו במסגרת הגיור הרשמי.

כך למעשה הבג"ץ הזה הינו בבחינת סערה בכוס תה. מדובר כאן על מקרים בודדים בשנה שאולי יתגיירו אצל הרפורמיים. אחרי כל זה לא יוכלו להתחתן בישראל (אם לא שהתחתנו כבר בחו"ל).

כאן אתיחס למה שטוענים הפוליטיקאים שאם נבחר בהם הם יסדרו את החוק כדי להפוך את פסיקת הבג"ץ. הנושא הזה כלל לא פשוט. עד היום הכירו "דה פקטו" בגיורים שנעשו בחו"ל ע"י הרפורמים והקונסרבטיביים לצורך עליה בעיקר בעקבות פסיקת בג"ץ. האם ימצא ראש ממשלה שירצה להסתכסך עם כשלושה מיליון יהודים ברחבי העולם שמוגדרים רפורמים וקונסרבטיבי ויפסול גם את הגיורים בחו"ל? האם ימצא מי שיחוקק חוק מוזר שיחלק בין גיור בחו"ל לגיור בישראל לענין חוק השבות כפי שחוק ניסים ניסה לעשות? כל נגיעה בחוק השבות גוררת סערות פוליטיות כבדות משקל.

אם החוק יאמץ את גישתו של השופט סולברג אז כל גיור יצטרך להיות באישור הרבנות הראשית. האם אפשר יהיה במקרה כזה לומר שגיור קונסרבטיבי או רפורמי שנערך בחוץ לארץ יתקבל ללא אישור הרבנות הראשית?

סוף המאמר שלי מאוד פסימי: הרבה רעש וצלצולים ואמירות חסרות בסיס של פוליטיקאים המוליכים שולל את הציבור. אני מניח שזה לא במזיד אלא מחוסר זמן להכנס לכל ענין ולחקור אותו באופן מקיף. האם ימצא החכם שידע להשיב כהלכה, שאינו נבהל להשיב, שיודע לומר "איני יודע". האם בענינים אחרים שבהם איני מבין מוליכים אותי שולל?

הכותב אבישי גרוסר מנהל עמותת היהדות שלי להכנה לגיור. עוסק בגיור כעשור.