במשך השנים עבר תהליך הגיור שינויים מרחיקי לכת בהנגשה, אך לא בדרישות ההלכתיות. חוק הגיור החדש, שמפקיע סמכויות יסוד מהרבנות הראשית לישראל, ירחיק את הגיור מהקריטריון הקובע – "תורה אחת". דעה
בפרשת בא קראנו על המצוות הראשונות שנצטוו ישראל במצרים. הגיור מוזכר כבר שם. התורה מצווה: "תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם". מדוע הגיור מופיע מיד בהתחלה? המסר ברור: התורה היא לא גזענית. יש אפשרות של גיור – בתנאי של "תורה אחת". רש"י במקום מביא את החובה לגר לקיים את כל התורה. המסר חד וברור.
בהיותי רב קהילה דרשתי בפרשת בא גם על מצוות התפילין המופיעה בה ועל הצורך לבדוק תפילין העשויות מעור בהמה דקה. בקהילתנו היה גר צדק שהיה מניח תפילין כמובן מדי יום. כשהביא את התפילין שלו לבדיקה, הן נמצאו פסולות מתחילתן. את התפילין האלה הוא רכש ב"מבצע" לתלמידי גיור במחיר זול במיוחד.
הגר היה רופא במקצועו, אלא שבארץ הוא לא עבר את מבחני הרפואה. עם ניסיון של למעלה מעשור, חומרי הלימוד כבר נשכחו, יחד עם קשיי השפה. עקב כך הוא בקושי פרנס את משפחתו. מאין ימצא כסף לקנות תפילין חדשות? אספנו, אנשי בית הכנסת, כסף, ורכשנו לו תפילין מהודרות. בעת הכנסת הפרשיות הוא התרגש מאוד. לאחר מכן ניגש פעם נוספת לבחינות הרפואה ועבר בהצלחה.
מדוע אנו דורשים מהרופאים ללמוד ולרכוש ידע רב, שישתמשו רק במעט ממנו בהמשך? מדוע על הנהג הצעיר לציית לחוקי התנועה על מנת לקבל רישיון, בשעה שרבים מהנהגים הוותיקים לא מצייתים? מדוע על רואה החשבון ועורך הדין ללמוד למבחני הלשכה לאחר שכבר קיבלו תואר, ולדעת כל כך הרבה בעוד למעשה יצטרכו מעט?
צריך להתחיל ברגל ימין, מתוך תקווה שזה ימשיך. צריך לדעת ולקיים הכול.
כך נפסק ברמב"ם: "וכן לדורות, כשירצה הגוי להיכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה, ויקבל עליו עול תורה" (ראיתי שיש התולים ברמב"ם את האפשרות לקבל גר ללא קיום מצוות – והנה אצל הרמב"ם זהו תנאי מקדים לכל התהליך). וכן בשולחן ערוך: "מודיעים להם כובד עול התורה וטורח שיש בעשייתה על עמי הארצות כדי שיפרשו. אם קיבלו ולא פירשו וראו אותם שחזרו מאהבה – מקבלים אותם". זהו כרטיס הכניסה לעם ישראל – עם שאינו גזען ונותן לכל אחד להצטרף, בתנאי שעומד בתנאי קיום המצוות.
דומה כי מסר נוסף יש בפסוק זה: "תורה אחת". לא זכינו עדיין לחידוש הסנהדרין בידי אליהו הנביא, אך משהגענו לארצנו וה' קיבץ אותנו מארבע כנפות הארץ, עלו ובאו סוגיות ציבוריות והתפרצו ביתר שאת לחיינו. שוב אין אנו קהילות קהילות קטנות, אלא עם ומדינה. ישנן שאלות הרות גורל שעליהן יש להשיב ב"תורה אחת".
הרבנות הראשית לישראל, שנוסדה על ידי מרן הראי"ה זצוק"ל למטרה זו, נושאת בעול כבר מאה שנים. נושא הגיור, שהינו שאלה שחורגת מסמכות של עיר או מושב, היה בידיה מיום היווסדה ועד עתה. גם בעת שהאצילו סמכויות לרבנים שונים, הסמכות וההחלטה היו בידי הרב הראשי מכוח פקודת ההמרה ומכוח הסדר וההיגיון ההלכתי של היתר הוראה לעניינים מסוימים. פתיחת הגיור לזרמים שונים ומנוגדים, לתורות הרבה, עלולה ליצור קרע בעם. מאמץ של שנים של מאבק להכרה בגיור, איזונים ובלמים לכל הצדדים, יֵרד לטמיון. הערים הבודדות שבהן לא מקבלים את הגיורים ייהפכו לרוב. הערים שכן מקבלות את ה"גרים" החדשים ייהפכו להיות פסולות חיתון בעיני האחרים, ורבתה המהומה. לא תורה אחת ולא עם אחד.
בשולי הדברים: הצעת החוק של שר הדתות מתן כהנא פורסמה להערות הציבור. בחוק זה תוקם ועדת חמישה שתקבע הנחיות לרבני הערים לגיור, אך פיקוח הלכתי של הרב הראשי אין. כמו כן, תוסר מהרב הראשי הסמכות לאשר או לדחות תעודות המרה, והיא תעבור לידי פקיד "מנהל מחוז", שאולי כפוף ל"ראש מערך גיור", שגם מינויו לא מוסדר בחוק – ובכל אופן לא בידיו של הרב הראשי.
לאחר כתריסר שנים של עיסוק בגיור וסיוע לגרים, מעיד אני כי בתי הדין עושים ככל יכולתם לבוא לקראת המתגיירים בנושאים ההלכתיים. מי שיקל מעבר לכך כבר יהפוך להיות לא מקובל על רבני ישראל והעולם. הגיור הינו אחד הפתרונות שחייבים להיות בארגז הכלים של הרב, בפרט בעת הזאת. אך עיקר המאבק בהתבוללות צריך להיות בהפצת התורה. הגיור עבר שינויים מרחיקי לכת בהנגשה אך לא בדרישות, וטוב שכך. עמנו בן 3,333 השנים לא מקבל כל אחד לשורותיו, אלא רק אלו שיש להם "תורה אחת" כפי שציוותה התורה.
הכותב הוא מנהל עמותת 'היהדות שלי' להכנה לגיור
פורסם לראשונה באתר ערוץ 7 https://www.inn.co.il/news/538476
